אף פעם לא מאוחר להתחיל לרכב על אופניים...

אני בת 43. בילדותי ניסה אבי ללמד אותי לרכב, אך לא הצלחתי – ברגע שהוא עזב את האופניים עצרתי או נפלתי. גם חברים ניסו ללמד אותי, אך גם מהם לא צמחה הישועה.
מאז לא עליתי על אופניים – למרות שמאוד רציתי.

וכך נותר העניין כמשאלת לב רדומה עד לאחרונה כשרציתי לגוון את הפעילות הספורטיבית שלי וחשבתי - למה לא אופניים?!

אבל איך מתחילים???

חיפשתי באינטרנט מידע על קורסים לרכיבת אופניים למבוגרים וכך הגעתי לאתר של מריאן. כמובן שהתקשרתי למדריכי רכיבה נוספים, אך משום מה לאחר ששוחחתי איתה בטלפון האינטואיציה שלי הנחתה אותי לבחור במריאן.

בדרכי למריאן התחילו לעלות בי הרהורי חרטה; מה אני עושה! אני בטח לא אצליח בגילי לרכב על אופניים,.. בטח לא עם חוסר הקואורדינציה שלי,.. חבל על הזמן שלי ושלה,... יש לי דברים בוערים יותר לעשות,... לא חסר פעילויות ספורטיביות אחרות,... וכיוצא בזה מחשבות שהוציאו ממני את הרוח הספורטיבית שאחזה בי מספר ימים לפני כן, כאשר קבעתי את השיעור עם מריאן.

למרות זאת, אמרתי למריאן שלא נראה לי שיש סיכוי שאני ארכב. מריאן חייכה ואמרה בפשטות "את רוכבת היום על האופניים". בלבי אמרתי היא בטח תתאכזב נורא בסוף השיעור -- היא לא יודעת איזה מקרה קשה אני.

מה אומר לכם – קשה להאמין, אבל פתאום מצאתי את עצמי מדוושת לבד על האופניים- עוד לפני שחלפה חצי שעה מתחילת השיעור. בסוף השיעור הצלחתי אפילו להסתובב עם האופניים.

מריאן פשוט יודעת את העבודה.

מריאן כמעט לא נגעה בי או באופניים. היא גרמה לי למצוא בתוכי את הבטחון לנתק את רגליי מהקרקע,להעיז להניח את כל משקלי על הבסיס הצר של גלגלי האופניים ויותר מזה – להתחיל לרכב.

איזה כיף, איזה כיף אני רוכבת.... איזו תחושה נפלאה לנוע כנגד הרוח המלטפת את פניי ולהרגיש שאני שוב ילדה – הפעם ילדה שיודעת לרכב על אופניים.

מריאן ניחנה בכישורי הוראה טבעיים, בסבלנות רבה ובנועם הליכות. אין לי ספק שהנינוחות והרגיעה שהיא משרה עזרה לי לתת בה אמון ולאפשר לה לגרום לי להאמין ביכולת שלי לרכב על אופניים.

אל תוותרו, תעשו את הצעד הראשון – תקבעו שיעור . . .  אצל מריאן