אז מה צריך?
כמובן אופניים, רצוי מאד קסדה... וחיוך !

1. הכנת האופניים: הנמיכי את כסא האופניים לגובה כזה שיאפשר לך להניח את כף הרגל שטוחה ויציבה על הקרקע כשהברכיים מעט כפופות. אם הכסא נמצא כבר במצב הנמוך ביותר, וכפות הרגליים עדיין לא מונחות במלואן ביציבות על הקרקע , כנראה שהאופניים גבוהים מדי, וצריך למצוא זוג אחר – לפחות לשלב הלימוד. עכשיו, עדיין בשלב ההכנה, שבי על האופניים, אחזי בכידון ונדנדי את האופניים קלות מצד לצד. שימי לב שהרגליים יציבות על הקרקע, ואת לא נופלת. עכשיו לחצי על מעצור יד ימין. נסי לדחוף את האופניים קדימה בעזרת הרגליים תוך כדי לחיצה על המעצור...זה באמת עוצר! את יכולה לסמוך על זה.
2. זהו, את מוכנה! חייכי, אחזי חזק בכידון, הביטי קדימה ורחוק, ודחפי את האופניים בעזרת הרגליים – אל תגעי בפדלים! נסי להגיע לתנופה ולהרים את הרגליים באוויר. אם זה מפחיד, הורידי את הרגליים לקרקע. עצרי (עם המעצור!) ו... נשמי עמוק. התחילי שוב.
   כל פעם שזה מפחיד פשוט לעצור, לנשום עמוק, לחייך... ולהמשיך.
   בשלב זה את עלולה לקבל מכות מהפדלים. אם זה המצב, פשוט פרקי את הפדלים, איך? (הפדל הימני מוברג בהברגה רגילה, השמאלי בהברגה הפוכה). ובשלב מאוחר יותר, כשתהיי מוכנה, תוכלי בקלות להרכיב את הפדלים בחזרה. אפשרות נוספת היא כמובן לעשות פישוק גדול יותר כדי להימנע מלקבל מכות מהפדלים, אך זה כבר תלוי בגובה האופניים, בגובה שלך, ובכוון גובה הכסא.
   המשיכי כך, בדחיפות בעזרת הרגליים, עד שתצליחי להישאר מאוזנת על האופניים כמה מטרים, חייכי ותיהני!. אם האופניים פונים קצת ימינה או שמאלה כנגד רצונך, זה בסדר, בהתחלה האופניים יובילו אותך, ובהמשך את תובילי את האופניים.
   מה שחשוב עכשיו זה האיזון וההנאה.
3. עכשיו כשאת כבר נוסעת בכל פעם כחמישה מטרים עם הרגליים באוויר ומרגישה בטוחה, נסי להניח את הרגליים על הפדלים בזמן הנסיעה. הרבה אנשים מאבדים את שווי המשקל בשלב זה – אם זה מה שקורה גם לך, אל תתייאשי – את בחברה טובה. זכרי שאת כבר יודעת לרכב ולשמור על שווי המשקל ללא עזרת הפדלים. נסי שנית. היזכרי בתחושת הרכיבה ושיווי המשקל, ואז נסי שוב, תוך כדי הנסיעה בדחיפות הרגליים, להניח את הרגליים על הפדלים.
   בסוף זה יצליח ואת תרכבי.
   
   זכרי! אל תהיי גיבורה. כשמפחיד לך, או לא יציב – לחצי על מעצור יד ימין ועצרי!
   קחי נשימה... ועכשיו המשיכי לרכב בהנאה ובחיוך!
   
   בהצלחה, מריאן.