מריאן אמא לארבעה, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד.
למריאן נסיון עשיר בעבודה עם אנשים בכלל ועם ילדים בפרט:
מריאן עבדה במשך שנים כמורה בבית-ספר, והעבירה חוגים לימודיים לילדים.
מריאן פיתחה ויישמה שיטת הוראה ייחודית ללימוד רכיבה על אופניים. על עקרונות השיטה ניתן לקרוא כאן וכאן באתר זה, אך טכניקת ההוראה היא רק צד אחד של המטבע.
הדרך בה מריאן פוגשת את התלמידים, "קוראת" אותם, ומזהה את הנקודה האישית של כל אחת ואחד, מובילה לחווית לימוד שלא הכרת קודם.
מריאן מוצאת את הדרך להנחיל לך לא רק את היכולת לרכב על אופניים, אלא גם ובייחוד תחושה של בטחון עצמי, של שווי משקל פנימי, ויכולת להתגבר על הפחדים והחסמים המונעים ממך את ההנאה העצומה ותחושת החופש והשחרור המתלווים לרכיבה על אופניים.

על מידת יעילותה של השיטה, ועל עוצמת החוויה, יעידו מכתבי התלמידים הרבים שכאן, המדברים בעד עצמם.

אז מה צריך ?

צריך אופניים, קסדה וחיוך...

1. פרקו את הפדלים מהאופניים. כן, את הפדלים! (את גלגלי העזר ברור שכבר הורדתם הרי לומדים עכשיו לרכב על אופניים.)
2. הנמיכו את מושב האופניים הכי נמוך שאפשר כך שכשילדכם יתיישב כף רגלו תהיה שטוחה על הקרקע והברך קצת כפופה.
3. מזל טוב! יש לכם אופני בימבה! עכשיו צריך רק לשבת על האופניים ולדחוף. כל פעם שמפחיד מורידים רגליים. בהתחלה זה לא זז אבל מבלי שתשימו לב פתאום הילד ירכב כמה מטרים עם הרגליים באוויר.
   טיפ: אפשר לשבת בעצמכם על האופניים הפיצפוניות ולהדגים מה צריך לעשות זה בדרך כלל מצחיק את הילד ויוצר אוירה נינוחה.
4. כשהילד מצליח לרכב ביציבות 5 – 7 מטר, הרכיבו את הדוושות ותחזו בפלא! בלי התערבות שלכם הילד ייתן תנופה עם הרגליים, יניח אותן על הדוושות וירכב!
   טיפ: אל תאיצו בילד. יש ילדים שמספיקה להם חצי שעת אימון ויש ילדים שצריכים חודשיים. תכבדו את הקצב ואת הקושי בהתמודדות של ילדכם.
   ילד נינוח הוא ילד לומד.
   
   תיהנו ותצליחו, מריאן.

אז מה צריך?

כמובן אופניים, רצוי מאד קסדה... וחיוך !

1. הכנת האופניים: הנמיכי את כסא האופניים לגובה כזה שיאפשר לך להניח את כף הרגל שטוחה ויציבה על הקרקע כשהברכיים מעט כפופות. אם הכסא נמצא כבר במצב הנמוך ביותר, וכפות הרגליים עדיין לא מונחות במלואן ביציבות על הקרקע , כנראה שהאופניים גבוהים מדי, וצריך למצוא זוג אופניים נמוך יותר – לפחות לשלב הלימוד.
   עכשיו, עדיין בשלב ההכנה, שבי על האופניים, אחזי בכידון ונדנדי את האופניים קלות מצד לצד. שימי לב שהרגליים יציבות על הקרקע, ואת לא נופלת. עכשיו לחצי על מעצור יד ימין. נסי לדחוף את האופניים קדימה בעזרת הרגליים תוך כדי לחיצה על המעצור...זה באמת עוצר! את יכולה לסמוך על זה.
2. זהו, את מוכנה! חייכי, אחזי חזק בכידון, הביטי קדימה ורחוק, ודחפי את האופניים בעזרת הרגליים – אל תגעי בפדלים! נסי להגיע לתנופה ולהרים את הרגליים באוויר. אם זה מפחיד, הורידי את הרגליים לקרקע. עצרי (עם המעצור!) ו... נשמי עמוק. התחילי שוב.
   כל פעם שזה מפחיד פשוט לעצור, לנשום עמוק, לחייך... ולהמשיך.
   בשלב זה את עלולה לקבל מכות מהפדלים. אם זה המצב, פשוט פרקי את הפדלים, איך? (הפדל הימני מוברג בהברגה רגילה, השמאלי בהברגה הפוכה). ובשלב מאוחר יותר, כשתהיי מוכנה, תוכלי בקלות להרכיב את הפדלים בחזרה. אפשרות נוספת היא כמובן לעשות פישוק גדול יותר כדי להימנע מלקבל מכות מהפדלים, אך זה כבר תלוי בגובה האופניים, בגובה שלך, ובכוון גובה הכסא.
   המשיכי כך, בדחיפות בעזרת הרגליים, עד שתצליחי להישאר מאוזנת על האופניים כמה מטרים, חייכי ותיהני!. אם האופניים פונים קצת ימינה או שמאלה כנגד רצונך, זה בסדר, בהתחלה האופניים יובילו אותך, ובהמשך את תובילי את האופניים.
   מה שחשוב עכשיו זה האיזון וההנאה.
3. עכשיו כשאת כבר נוסעת בכל פעם כחמישה מטרים עם הרגליים באוויר ומרגישה בטוחה, נסי להניח את הרגליים על הפדלים בזמן הנסיעה. הרבה אנשים מאבדים את שווי המשקל בשלב זה – אם זה מה שקורה גם לך, אל תתייאשי – את בחברה טובה. זכרי שאת כבר יודעת לרכב ולשמור על שווי המשקל ללא עזרת הפדלים. נסי שנית. היזכרי בתחושת הרכיבה ושיווי המשקל, ואז נסי שוב, תוך כדי הנסיעה בדחיפות הרגליים, להניח את הרגליים על הפדלים.
   בסוף זה יצליח ואת תרכבי.
   
   זכרי! אל תהיי גיבורה. כשמפחיד לך, או לא יציב – לחצי על מעצור יד ימין ועצרי!
   קחי נשימה... ועכשיו המשיכי לרכב בהנאה ובחיוך!
   
   בהצלחה, מריאן.

אנחנו מאמינים שלילדים ככלל יש צרכים דומים, רק שהדרך למלא את אותם הצרכים, אפשר שתהיה שונה מילד לילד בהתאם לתנאים ולמצב.

למריאן - בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד, אמא לארבעה,
ובעלת משפחתון במשך שנים - יש את הרקע והנסיון בהוראה לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ו- PDD.

זה בא מהאהבה... ומהקֶשֶב... ומהיכולת להבין ולראות הרבה מעבר למעטפות המילים ומתחת הקליפות האחרות...
מהיכולת לראות ולזהות את היפה והטוב והחיובי בכל אחת ואחד.

באופניים כמו בחיים הכל מתחיל בלב... אם מאמינים שזה אפשרי - זה אפשרי!